03.02.2006,  10 בבוקר

 

שחר יקר !

 

אתה לא מכיר אותי...

ואני מכירה...

מכירה את עיניך היפות מהתמונות שעל הקיר

מכירה סיפורים...

ובעיקר יודעת

איזה אדם מיוחד היית

מיוחד ברגישות

אמן...

ואמא שלך מכירה אותי...

ואני מכירה...

מכירה את עיניה היפות

שדומעות שהיא מספרת עליך...

שותה בצמא את סיפוריה עליך

מכירה את בחירתה בחיים

תמיד בחיובי

תמיד מהחלטה

לאסוף את עצמה

להיות חזקה

כי אם לא תקפיד

ולו לשנייה

תשאב לכמיהה

להיות חבוקה בכאבך

ובצערה...

אישה מדהימה

כה אהובה

זכות היא לי

לאהוב כמותה...

 

 

עידית ברקוביץ