עשור - פברואר 2007


אפרורית השמיים כמו אז
אומרים עשור.
עלי העץ הנושרים על הקרקע כמו אז
אומרים עשור.
אניצי הלובן בזקנו של אביך
אומרים עשור.
החיוך של אמך שקפא מאז
אומר עשור.
ואנו נבוא השנה כמו תמיד להיזכר ולחשוב
מה היה קורה אילו...
היום כבר היית נושק לשלושים
עובר מקומות בהם לא אהיה לעולם
ואבא היה אומר "נו, צריך להתמסד"
אישה, ילדים ומשכנתא.
ואתה היית מביט במבט מצועף וחיוך חולמני
ועונה-מה בוער?
ואולי לא היו הדברים מעולם!
רק הרוח הסואנת בין ענפי העץ
תחתיו שכבת לנוח, מזכירה כי עשור
ואנו נבוא,כמו תמיד
גם בעשורים שיבואו
להדליק לך נר-ולזכור.

 

 

זאב ברק, בן דודך.