מבוא - הוזמנתי להצטרף כנציג משפחת השכול למסע של קצינים ומפקדים בפולין. בני, שחר, נפל באסון המסוקים בפברואר 1997 מעל שמי צפון ישראל בדרכו לפעילות מבצעית בלבנון.

 והדבר הראשון שעשיתי – לזהות את עצמי

אולי ישמע מוזר אך הדבר הראשון שעשיתי לאחר חזרתי ארצה ממסע בפולין היה, לרוץ לשידה בחדר השינה ולשלוף את תעודת הזהות ואת כרטיס הפלסטיק של קופת חולים ולהטמינם עמוק בארנקי. כן, זה היה מעין טקס של שיבה לחיים. זאת לאחר מסע בפולין "עדים במדים" מסע עם לוחמים בקורס מפקדי גדודים ופלוגות בצה"ל.

 

תמונות שואה

אל תסתכלו את שקרה בשואה בפרספקטיבה מהיום לאחור, אלא ממבטו של פליט שלא יודע מה יקרה בעוד דקות!!!

תכונה אחת גדולה של מדריך הקבוצה אוריאל, היא היכולת לבטל במוחנו את מימד הזמן, ולהביאנו באחת להרגיש כפליטים, או בשפתו הציורית – אתם כעת פליטים שיורדים על רמפה באחד ה"לאגרים" (כפי שנקראים מחנות ההשמדה בגרמנית), חלקכם עובר סלקציה מי לחיים ומי למוות וכל זה תוך צעקות רמות וריצות של קבוצות אנשים כאשר סביבם כלבים נובחים ומשרוקיות מצווחות.

צריף ובו חלל סגור בזכוכית מלא שיער / נעליים / גפיים תותבות / פינכות אוכל / משקפיים / מזוודות - במאות ואלפים, אין סוף למחזה המבעית.

תמונה ובה שורה ארוכה של מחראות ואין מילים.

תמונה של אשה המגיעה ברכבת מהולנד,אשה מטופחת שאינה מבינה כי תוך דקות לכל היותר תושמד. אשה זו מתעקשת לתת "טיפ" ליהודי שעוזר לה לרדת מן הרכבת, ולמרות שאומר לה כי אינו רשאי לקחת "טיפ" מתעקשת על זה, כי זה החינוך האירופאי שקיבלה.

ראשית האדם איבד זהות, לקחו את כל רכושו אך הורו לרשום שמו על גבי המזוודות וטרחו לתת לו קבלה כי זה רכושו. לאחר מכן איבד האדם את כבודו הושפל, עונה והורעב. בסוף התהליך קיעקעו על זרועו מספר וזה המספר היה כל זיהויו.

 

פולין = גרמניה

פולין – גרמניה – אחריות שווה, רק במקרה שמות של ארצות אלה, באותה מידה יכולים להופיע שמות של מדינות אירופאיות אחרות.

 

בורות הירי ביער לופוחובה

לאחר שביקרנו בטיקטין (השם הגרמני) אשר 2,500 מתושביה היהודיים רוכזו ברחבת העיירה בבוקרו של יום הוצעדו לכיוון יער לופוחובה שם נטבחו והוטמנו בשלושה בורות ענקיים. החלטתי שאיני רוצה לומר את השם הפולני של כל המקומות, לדוגמא טיקוצין = טיקטין , אושביאנצים = אושוויץ!

הולך בעקבות 160 לוחמי צה"ל שנכנסים בצעידה מסודרת ליער לופוחובה. מן הצד מחצצר חייל ישראלי, גרישה שמו, את מנגינת "העיירה הבוערת" המוכרת כ"אחים הצילו שריפה".

מביט בבעתה בבורות הירי הדמעות זולגות ללא הרף, הגרון נחנק בזעם - אין אונים.

איך זה קרה לעם שלי? או נכון לומר, הזוועות האלה קרו לעמי ולמשפחתי!!

נזכר בשריד היחיד לקהילת טיקטין הלא הוא "אברהם קפיצ'ה" שאביו שלחו דקות לפני ה"אקציה" שבה היהודים פונו מרחבת העיירה הלא היא ה"שטייטל", להביא מהבית דבר ערך, יהלום או מטבעות זהב. ריצה זו הביתה הצילה את חייו.

חוזר לטקס ביער לופוחובה - יער עבות, עצים דקים נעים ברוח מצד לצד כאילו ואומרים "אנו עדים למה שקרה כאן", ואין ציוץ ציפורים ביער לופוחובה!!!

 

טרבלינקה - "לאגר " השמדה

ביקור בטרבלינקה, כל שניתן להתרשם זה רק בהפעלת דמיון, מאחר וטרבלינקה הינה מוזיאון ואנדרטה ל860,000 אלף שנטבחו בה. נכון, המספר מצמרר אך לנו כבני אנוש קשה להבין ולעכל את שקרה ב"לאגר" זה . יושבים לשיחה קבוצתית כעשרים קצינים וכל אחד מביע דעתו והרגשתו, חלק מהנוכחים כנראה ואינם מרגישים כפליטים או שמא לא חדרה למוחם ההכרה שבכל יום מגיעות רכבות עם 60 קרונות למחנה טרבלינקה, הקטר עוצר לפני מחנה ההשמדה ומכניס 20 קרונות, 2,000 יהודים מושמדים במהירות, הקטר חוזר ורותם אליו עוד 20 קרונות ושוב מושמדים 2,000 יהודים וסיבוב אחרון ליום זה של הקטר ו- 20 הקרונות האחרונים נרתמים ומוכנסים פנימה להשמדה – אלוהים היכן אתה?

חלק מהקצינים הצעירים מתלהמים ואומרים מוטב להסתכן בבריחה בטיפוס על הגדר החשמלית או ביריות של אנשי גסטפו ו/או עוזריהם האוקראינים מאשר לחיות כך!!!

ואני - אני רוצה רק לשתוק, בזעם, בכאב, בחוסר אונים ובחידלון.

 

מיידנק – שלושה כתמי צבע

סיור עצוב במיידנק. לאחר הסיור, בשיחה קבוצתית, אומר לקבוצה אותם אני מכנה ביני לבין עצמי "הילדים שלי", אני רוצה לקחת אתכם לעולם אחר, אני התרשמתי משלושה כתמי צבע.

כתם צבע בתיקרת תא גזים, אחרון שנותר שלם מכל תאי הגזים. לגז יש תכונה שכמה שלא תסייד ותצבע הרי שבשלב מסוים יופיעו כתמים ירוקים במקרה זה על תקרת תא הגזים ב"לאגר" מיידנק. ביני לבין עצמי חושב, צריך להביא את כל מכחישי השואה ולתחוב פניהם לתוך כתמי הצבע!!!

כתם צבע שני - ביתן הנעליים – נכנס לביתן גל ריח לא רגיל אופף אותי, מאות אלפי זוגות נעליים בצבעים כהים, בין הנעליים לוכדת את עיניי נעל נשית כחולה מי יודע אולי שייכת לאותה יהודיה הולנדית שניסתה לתת "טיפ" ליהודי שעזר לה לרדת מהרכבת דקות לפני השמדתה?!!

וכתם צבע שלישי אותו אני רוצה לציין. חיפשתי את השירותים, הקור והצינה עשו את שלהם הגעתי לקצה המחנה שם ליד הגדר הטלתי מימי, מהעבר השני של הגדר בתים של העיר לובלין סמוכים וממש ממש בצמוד אלי חממה ענקית וגדולה של פרחים בשיא פריחתם, יכולתי לראות פריחה כתומה וצהובה אדומה וסגולה. אנשים פולניים – מתחת לאפכם התחוללה השמדה, איפה הייתם???

טקס ליד הר האפר במיידנק, הכנות אחרונות מערכת הגברה, דגלים, צוות צילום פולני, ואני עומד ובתוכי מתחוללת סערת רגשות עוד מעט קט ואעלה לדבר בפני הצבא שלנו בטקס לזכר המושמדים במיידנק, האבל האישי שלי נכרך באבל הלאומי ואין יודעים מתי זה שלי אישי ומתי זה שלי לאומי?

מה זה חשוב, כולי נרגש השמיים אפורים שחורים וממטירים ממטרי עוז ואני מדבר אל מול האפר ואל זיכרון ילדי הקטן, שחר שלי.

 

פלשוב

"לאגר" השמדה סמוך לקרקוב, הסמיכות זועקת איך, איך זה כה קרובים וכה עיוורים, כה קרובים וכה חרשים, כה קרובים וכה אטומים? האם זה בגלל שאנו יהודים? – כן!!!

יאנק, עד חיים, יהודי יקר מכפר סבא, אדם קשה ואוד מוצל מתופת פלשוב, מספר לנו על גבעה ירוקה את שקרה במחנה פלשוב. יאנק עצמו היה זונדר קומנדו – דהיינו מעביר גוויות להשמדה ולשריפה כך שרד את השואה מספר לנו בקול יציב ובוטח, זוועות שאילו היית שומע אותם במקום אחר היית מסב ראשך אוטם עיניך ומוחק ואומר, לא, זה לא יכול להיות וודאי לא בין בני תרבות.

השמדה שיטתית של עם, אך אלה מילים של בית מרקחת.

יאנק בשפתו תיאר דם ופצעים, אונס והתעללות צעקות ובכי, מחלות ומגיפות, זוועות.

והכל מעשי אדם!!!

 

אושוויץ  1

נכנסים בצעידה צבאית בשערי ה-"לאגר" אושוויץ 1. מעל השער הכתובת המפורסמת "העבודה משחררת".

נכנסים ומתפצלים לקבוצות שומעים את עדת החיים חדווה שהייתה בבלוק 10 הלא הוא ביתן הילדים של מנגלה.

ממשיכים לקיר המוות באוזניי יכול לשמוע את ירי השומרים, צווחות הנרצחים ונביחות הכלבים. נכנסים לבלוק המעצרים והעינויים של המחנה, איך אדם עשה זאת לאדם אחר? ולא, אין צורך לקרוא להם שטן או מפלצת כי רב רובם של הגרמנים פולנים או כל שם של עם אחר שתאמר, עשו את הדברים בחדווה רבה. אפילו מבני עמנו יש כאלה שאיבדו יהדותם!!!

נכנסים לביתן השמות "לכל איש יש שם". אנחנו אנשי הקבוצה מדליקים נרות לכל נר מתלווה קריאת שמות המושמדים. בהגיע תורי בקול רועד אני מזכיר את סבי וסבתי הירש לייב ופסיה רוזנברג וארבעת ילדיהם מהעיירה בוריסלב גליציה היום אוקראינה.

סבי וסבתי מצד אימי, זיגמונד וחיהדינה פורמן וחמשת ילדיהם מהעיירה ירוסלב גליציה היום פולין. קולי רועד ומתקשה בהדלקת הנר, מרגיש לחיצה בכתפי, מריו קצין הניהול של המשלחת קם להדליק נר זכרון ואומר, שנים שאני כאן מלווה משלחות, זו פעם ראשונה ששמעתי את השם גליצייה ולי עצמי אבדה משפחה בשם פלדמן מעיירה קטנה בגליציה "יהי זכרם ברוך".

ברקע נשמעת תפילת "אל מלא רחמים" איני יודע את שם המבצע, אך דבר אחד יודע אני, התפילה חדרה מקצות האצבעות עד לקצוות השיער בראש אותו שיער שגולח לסבתות וסבים גברים ונשים ילדות וילדים.

 

אושוויץ  2

מהלכים על פסי הרכבת ונכנסים מבעד לשער ל"לאגר" בירקנאו.

מצעד צבאי מרשים, עומד מהצד נרגש לראות כח מגן יהודי/ישראלי בראשו דגלי צהל והמדינה. ממעל במגדל השמירה עומד לו גרישה ומחצצר את "לו יהי" הצלחתי לראות הרבה עיניים דומעות בין אנשי הצבא הקשוחים.

לא מתאפק מחפש לי פרחים כדי לשימם על המסילה אותה מסילה שאיחדה את היהודים והביאה אותם להשמדה מנורבגיה / מהולנד / מבלגיה / מצרפת / מצפון אפריקה / מהונגריה / מגרמניה / מיוון / מיוגוסלביה / מצ'כוסלובקיה ומכל הגוש הסובייטי רוסי לשעבר.

מוצא שני פרחי בר בצבע צהוב וסגול ומניחם במעין טיקסיות, לזיכרו של עמי שהושמד.

רואה בתעלה התחתונה והבוצית המובילה לתאי הגזים את אודי מתפלל בדבקות ובכוונה רבה תנועותיו מביאות אותו כמעט עד לאדמה הארורה והמקוללת.

מסתובב בין השרידים הצריפים וההריסות ואיני מבין איך קרה,מגיע להכרה שאת המושג אנטישמיות יש לשנות ולהגיד במלוא הפשטות "אנטי – יהודיות".

 

פולין

ולסיכום – כמה מילים אישיות.

עומד מול הר האפר במיידנק, אפר אשר אפילו נהר הוויסלה לא הצליח להכיל, עומד ומדבר אליכם קצינים ומפקדים.

 

בפולין אתה נזרק לאחור במנהרת זמן

בפולין אתה נחשף לזהות האמיתית שלך

בפולין אתה שואל ונשאל

בפולין מתחבר העבר עם ההווה

הזהות היהודית חוברת לזהות הישראלית

השאלות רבות הן-לרובן אין תשובות

לפני היציאה לפולין מכינים מזוודה,אך אין בנמצא בעולם

מזוודה שתכין אותך למחנק בגרון,לקול הרועד ולדמעות בעיניים

 

הנוסע לפולין אינו יודע איך ירגיש-איך יגיב

אדם הנוסע לפולין בסיום המסע

מתווסף כחוליה ונאגד בשלשלת הזיכרון

מעתה הוא נקרא "בוגר פולין"

 

קצינים ומפקדים - אתם ההמשך החי של עם מופלא זה

עם ישראל חי - וחי הזכרון ליהודי השואה - חי הזכרון לנופלים במערכות ישראל חי הזכרון לשחר בני.

 א.ש.ש

אבא של שחר

www.Shaharozenberg.co.il