ילד, ילד, ילד, שנה למעופך, אחא

הנה מלאה שנה למעופך - אחא שהם ראשי תיבות אנחנו חסרים אותך.

לאחר לכתך בן, "ייבש המקור ויותר מדמעה על לחיינו תנשור".

מה כבר לא תיכנן המוח הקודח לכתוב, ליצור ולעשות בכדי לספוד אותך. חשבתי מן הראוי הוא שנשמיע קלטת עם איזה אדג'יו עצוב של אלבנינו. תהיתי, שמא נזמזם תוך כדי עמידה חרישית את מילות השיר "עוף גוזל". ואולי רצף קלטות של יהודה פוליקר "כשתגדל" , "הוא היה בן עשרים" ואותו שיר בו מופיעות המילים "אך מדוע לא מלאו 20 לנער?" כל זה בן לא יאפיינך ןיתן ביטוי לאופטימיות שהיתה טבועה בך.

בני שלי, כרגיל אין אנו מספרים אודותיך במילים "הוא היה" אצלנו הוא ישנו!!!! כאן ועכשיו!!!!
שחר שלנו אתה הוא התגלמות האדם ובן האדם.

אני יודע רק כמה היינו נותנים לחבק אותך שוב, לחוש מליחות זיעתך ובקיצוצי שיערך הקוצניים.

הו אלוהים, תן לנו להרגיש רק עוד פעם!

20 שנה כאיזה חלום מתוק שהית בקירבנו באינטנסיביות הענקת מזיווך לכל הסובבים, לפתע נקרעת מאיתנו ואנו כאותו הפאזל לא נהיה מושלמים לעולם בלעדיך.

ונסיים במילים האלמותיות "ראו היה לנו ילד ואיננו עוד", עוף לך נערי שלי, המשך במסעך הגדול מקצווי ארץ לקצה, טוס לך קונדור גאה כנפיים

מעטפת המשפחה שלך