פתח דבר ואחרית דבר "שחר לא בא כבר הרבה זמן הביתה" ברזיל 2003

 

פתח דבר

 

תחילה חייב אני לספר לקוראים כי ספר זה אינו במתכונת של ספרים אחרים,

דהיינו אין לו סדר כרונולוגי, בסיפורי עבר נוגע בעתיד שגולש להווה וחוזר חלילה.

לקחתי לעצמי את הזכות של כותב סיפורים לדלג על זמנים/מקומות/אנשים.

כדרכנו מידי שנה, עת מגיע לו הקיץ אנו נמצאים באחת מאותן נקודות  אקזוטיות על הגלובוס.

הצל שלי ואני, הפעם בלודג' מקסים בלב ג'ונגל האמזונס 170 ק"מ צפון מערב למנאוס בירת האמזונס.

השעה שעת בוקר מוקדמת מאוד, קרירות מסוימת פושה בכל,

איתי ישנים בלודג' עוד שני בני 30 מקנדה האחד יהודי, סטיב והשני שמו רוב,

נכד לסבתא יהודיה ואב נוצרי קופטי ממצרים.

התעוררתי, איני יודע למה, יש עיתים ואני או כל אחד מאיתנו נמצאים במצב של נים לא נים חצי ער וחצי ישן,

זוכר כי חלמתי אודות שחר ואודות אמו השוכבת במיטה בתנוחה עוברית כדי להגן על פרי בטנה (מאוחר מידי)

בהתבוננות חוזרת ,בה אני רואה כי שינתה תנוחה וממצב עוברי עברה למצב של מעין הנחת הראש על אגרוף היד,

תוך כדי שהיא פונה אלי ושואלת/אומרת, שחר לא הגיע כבר הרבה זמן הביתה?

כאן כבה לו החלום והמציאות הקשה ניחתה עלי בכל עוצמתה, מצאתי עצמי ער לחלוטין תוך כדי הקשבה לקולות הג'ונגל המתעורר. לפתע מבלי שאדע לתת לעצמי הסבר, החל בתוכי מעין בכי פנימי שהתעצם עד שהצליח לצאת החוצה בדמעות שירדו כפלגי מים מעיני, איני נוהג לבכות אך לא היתה לי שליטה על התופעה!!!!

החלטתי כי אמירתה/שאלתה של זוגתי "שחר לא הגיע כבר הרבה זמן הביתה?" יהא שם סיפרי מסע בברזיל 2003.

 

אחרית דבר

 

שחר באמת לא בא הרבה זמן הביתה, אך שחר בבית, בחוץ ובכל מקום. אפילו שמו שגור

בפי נכדיי אשר לחדרו קוראים "החדר של שחר".

 

כאן בלב האמזונס ליד אגם מים מינרלים, קופים מקפצים ידידותיים שחלקם מאשרים את התאוריה של דרווין

"האדם מוצאו מהקוף" תוך כדי שתוחבים את ראשם פנימה לכיוון החזה בתקווה למצוא מזון או חלב אם ולא חשוב אם אתה גבר או אישה.

 

תוכים מדלגים להם בין הענפים ויורדים מעשה שגרה על כתפי המתבוננים כאילו ואין פחד בלבם.

 

אינך יכול שלא ללכת שבי אחר בעלי חיים אלה המעבירים אותך באחת למערכת אנושית שאינך יכול להישאר אדיש כלפיה. ואותו טוקאן, עוף מקסים בעל נוצות שחורות, מואדם משהו, ומקור צהוב ארוך הנמצא מוכן לקלוט כל ענב או זית שנזרק ממרחק מספר מטרים ולוכד אותו במקורו הפלאי.

 

שחר שלי, רואה הכל, שומע הכל, טועם הכל, חש בכל,רק לא יכול לבטא הכל.

 

שחר שלי לא בא הרבה זמן הביתה קרוב לוודאי שהבית על שוכניו יגיע מי מוקדם מי מאוחר לשחר כדי להתאחד עימו.


אבא. של. שחר

א.ש.ש