שנתיים למעופך  -  שחר שלנו

 4.2.1999

הנה התאספנו כאן כל הזוכרים והמוקירים אותך,

חלקם אומרים "מה כבר חלפו שנתיים?"

ואנחנו אומרים בכאב עמוק -  רק שנתיים חלפו!

 

כן, ילד חלפו להן שנתיים כואבות עד למאוד אשר כל מי שמכיר אותנו יכול לראות כיצד הולכים אנו ונמוגים.

 בשנתיים אלה בן, עסקנו בחיפוש ובמציאה של כל אותם דברי שירה, ציור ואיור אותם כתבת. 

תווים ומילים שגילינו חשפו בנו עצב פתוח שכל נגיעה בו מקרין כאב עמוק.

 גייסנו את כל כוחנו בכדי לשמור על השפיות ולנסות ולחיות כאילו כרגיל, אך זה קשה, הו אלוהים, כמה זה קשה!

 נזכרים אנו במעשי המשובה שלך ובויכוחים אשר תמיד לך הייתה שמורה המילה האחרונה.

 הנה הולכים ומולאים להם 22 חורפים, רק אתמול נולדת, ועתה כבר אינך.

 נכון לעולם לא נתרגל למילה - אינך, כי עבורנו נותרת ונשארת ורק יד הגורל היא שבחרה לך דרך שונה משלנו.

 המשך ללוות אותנו למטה, במעופך החרישי מעל, קונדור קטן שלנו.

חזק  אותנו הכואבים הדוויים והמסרבים להאמין, וכפי שנאמר כבר בעבר,

"אנו משלימים רק עם דבר אחד והוא שלא נשלים מעולם חסרון היותך".

 

                                                 מעטפת המשפחה שלך.