אבא  -  מה החמצתי?

 

הולך לי כדרכי כל בוקר, מנסה להשקיע כוחות בהליכה, זאת כדי להתחזק.

אלה הן שעות ההתייחדות שלי עם בני מחמלי שמלווה אותי בכל פעם מהלך שעה ארוכה הלוך ושוב.

כל הזמן חוזר ונזכר במהלך חייו הקצר כל-כך,

איזה דאגה בלידתו עת נודע לנו כי התגלה מום בליבו ואני, ממשיך משקיע מאמצים מגיר זיעה והולך,

ברקע שומע צפירת מכוניות של אנשים שאיני יודע למה, אך אצה להם הדרך....

אני בדרכי, כנראה שאין דבר המסוגל לנתק רצף מחשבותיי והתייחדותי עם בני.

 לפתע, שומע הד קולו של שחר בני, אבא הוא שואל – "מה החמצתי?"

מאמץ את מוחי מה אשיב לקטנצ'יק שלי - מה הוא החמיץ?

החמצת בן - שני אחיינים מקסימים.

החמצת בן – אח בוגר וחבר טוב.

החמצת בן - זוג הורים מתבגרים שכל יום שחולף, יותר כואבים.

החמצת בן – טיול במזרח עם חברים.

והחמצת – לגימת כוס מיץ תפוזים גדולה במאנאלי שבצפון הודו.

 במוחי מרצד לו משפט אותו שמעתי בהצגה אודות השואה

וכך אומר הקלגס הנאצי לקראת סלקציה במחנה ההשמדה "אבא, אמא, ילדה, ילד והקטן, לכבשן!"

מילים דוקרות...

אבא, אמא ילד, ילד

ארבע מילים משפט אלוהים

עמדנו למשפט בורא שמים ונגזר עלינו –

להקריב הקטן בילדינו

גרוני יבש ובבית חזי צעקה כלואה גדולה - מה החמצת בן?

ה ה ח מ צ ה   ה ג ד ו ל ה

אריה האב